נובמבר 14th, 2016 by גידי אורשר

בפסטיבל הסרטים הבין לאומי האחרון בחיפה העניק חבר השופטים שכלל שלוש נשים: הבמאית והאמנית הבריטית מרתה פיינס, עו"ד אורנה לין, ויושבת הראש העורכת ערה לפיד ולצידן הבמאים תאופיק אבו ואיל ותום שובל את פרס השחקן הטוב לסרטים שהוקרנו במסגרת הפסטיבל. הפרס הוענק לשני הכוכבים של "מלחמת 90 הדקות", קומדיה שמנסה לבדוק באופן סטירי את שאלת הסכסוך הבלתי פתור הישראלי-פלסטיני. בסרט גילמו של השחקנים משה איבגי ונורמן עיסא את ראשי ההתאחדויות לכדורגל, המגרש שעליו עומד להפתר הסכסוך. למחרת טקס הרימו אירגוני הנשים ואחרים קול מחאה באשר להענקת הפרס למי שהואשם במעשים מגונים בנשים ובהטרדות מיניות. הנהלת הפסטיבל החליטה, ובצדק לעמוד מאחורי ההחלטה של חבר השיפוט שמינתה בטענה שההחלטה של השופטים היתה אמנותית ובסביבה דמוקרטית אין להתערב בהחלטה זאת.

הסיפור, מסתבר לא הסתייים כאן ואתמול נשלח מכתב חריף, חתום ע"י כ 150 יוצרי קולנוע אל הנהלת הפסטיבל וזאת לשונו :

"ב-23 באוקטובר החליט חבר השופטים של הפסטיבל השנה להעניק את פרס השחקן לשני שחקנים – נורמן עיסא ומשה איבגי על תפקידם בסרט 'מלחמת תשעים הדקות'. חבר השופטים והשופטות התעלם מכך שמשטרת ישראל המליצה במאי 2016 להעמיד את משה איבגי לדין בחשד לביצוע עבירות מין, לאחר שבדקה מעל 16 תלונות של נשים, קולגות שלו, שטוענות כי הוטרדו מינית ע"י משה איבגי. המשטרה המליצה להעמיד את משה איבגי לדין בגין עבירות מין בשלוש נשים. תיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז חיפה לטובת גיבוש כתב אישום. אנו החתומות והחתומים מטה, יוצרות ויוצרי קולנוע המכבדים ומוקירים את פעילותם רבת השנים של מנהלת הפסטיבל והצוות שלה ואת תרומתו להתפתחות הקולנוע הישראלי, מבקשות ומבקשים להביע את מחאתנו על ההחלטה התמוהה והמקוממת להעניק פרס לאדם שתלויות ועומדות נגדו 16 תלונות. נדהמנו לגלות שהנהלת הפסטיבל החליטה להעלים עין מהמציאות בה אנו חיות וחיים, וכאשר הופנתה מחאה חריפה כנגד התנהלות הפסטיבל, בחרה הנהלת הפסטיבל להסתתר מאחורי אמירה נוחה לפיה אינה מתערבת בהחלטות השופטים. אנו תמהים על כך שעלינו להביא לידיעת הנהלת הפסטיבל שהפסטיבל על כל המתרחש בו הוא באחריותה לטוב ולרע. לא ניתן להתנתק מהמציאות ולקחת אחריות רק כאשר מדובר בשבחים".

"ההבחנה שהנהלת הפסטיבל עשתה, במקרה של משה איבגי, בין כישוריו האמנותיים של השחקן לבין העבירות המיניות שאותו שחקן ביצע לכאורה, כלפי עמיתותיו למקצוע, היא הבחנה פסולה. משה איבגי ניצל, לכאורה, את מקום עבודתו בתיאטרון ובקולנוע ואת המוניטין שקנה לו כשחקן כדי לפגוע בנשים שעבד במחיצתן וערער את הביטחון התעסוקתי הרעוע ממילא של נשים אחרות. עושה רושם שהנהלת הפסטיבל לא השכילה להפנים שמתן פרס לאדם החשוד בהטרדות מיניות מנרמל אלימות מינית של גברים כלפי נשים. אלימות מינית היא עבירה, גזילה, רמיסה, פגיעה ונישול של זכויותיהן של נשים על גופן. מתן הפרס למשה איבגי מהווה מסר מרפה ידיים למאבק בהטרדות המיניות ובאלימות המינית. מאבק שלצערנו הרב נמצא בתחתית סדר היום הציבורי".

"במציאות הקשה השוררת כיום יש חשיבות עליונה במאבק ללא פשרות בתופעת האלימות המינית משום ייחודיותה, הן בקושי המתלוננות להתלונן, הטיפול בתלונות והן בהיקפה הרחב. ייחודיות זו מחייבת ביחס מיוחד, חריג בחומרתו ובמדיניות של אפס סובלנות. אלימות מינית היא דבר נמנע! אם החברה תוקיע את החשודים בעבירות מין ואת המורשעים בעבירות מין. כאשר פסטיבל חשוב כמו פסטיבל חיפה מגבה את השופטים שהחליטו לתת פרס לאדם החשוד בעבירות מין, הוא שולח מסר חד וברור לכל המטרידים והאנסים – תמשיכו לעשות כרצונכם, משוחררים מכל נורמה מוסרית בסיסית, אנחנו נשפוט אתכם אך ורק על כישוריכם האומנותיים, והוא שולח מסר חד וברור לנשים ולנערות, לא נורא, תתגברו, ככה זה, אין מה לעשות. האומנות חשובה יותר. אבל היא לא! מה יותר חשוב מכך שיותר מחמישים אחוז מהאוכלוסייה יוכל להתנהל ולעבוד בחופשיות ובביטחון?".

אלו 154 החותמים על המכתב:

טל גרניט, אביגיל שפרבר, שרית וינו-אלעד, אבתיסאם מראענה, אשכר אלדן-כהן, שרון לוזון, נעמי לבארי, נטעלי בראון, מאיה קניג, מיכל אביעד, קרן נוימן, ענת שוורץ, איתמר שדה, מתן שירם, טלי שלום-עזר, אסי לוי, לימור פנחסוב, עידית אברהמי, שרון מימון, טלי הלטר-שנקר, עמרי גבעון, ליאור אלפנט, נעמית מור-חיים, מיכל קלמן, רני בלייר, אהובה קרן, נעמי שחורי, רנא אבו פריחה, דב קרן, טליה פינקל, מירב דמרי, עדית בן-שימול, אהרון שם-טוב, סיוון בן ארי, דנה פרנק, עידו יעקובי, לי גילת, דקלה שרעבי, לנה טוראל, תמי ריקליס, מעיין חבני, גבריאל ואגון, סמדר זמיר, יעל ראובני, רויטל גל, יעל שוב, מור קפלנסקי, יעל שרר, אושרה שוורץ, עינת שמיר, לין לאור, רותם פראן, איילת בכרך, הילה יובל, יסמין קיני, עטרה צחור-דיין, עמיר מנור, נורית יעקבס-יינון, טל שפי, אורנה רוטברג, יולי כהן, אביב אלדמע, מורן שוב, ענת אבן, מאיה גסנר, אנה סטפן, מורן רוזנבלט, נעה מימן, זהר ברנט, מוש דנון, פבלו אוטין, כרמן אלמקייס, סער יוגב, נעה ברמן-הרצברג, שלומית נחמה, לירן עצמור, רונית פורת, שפרה מילשטיין, עידו הר, עדי חלפין, רינת מטטוב, זהבה שקל, נעם קפלן, אסף לפיד, סתיו מרון, יעל מונק, גיא נתיב, גיא עפרן, צביה ברקאי, דנה גולדברג, אורית זמיר, מיכל וויץ, טל טלמון, עמי ליבנה, יואל הרצברג, דליה שימקו, רענן אלכסנדרוביץ, פיליפה קורבסקי, יסמין נובק, מאיה קסל, אורי אזן, איילת ברגור, שי פלג, גבי שיחור, ענת שפרלינג, לאה טוניק, אלדד פריבס, מאיה הפנר, חלי גולדנברג, דני כהן-סולל, טל גורדון, אלונה ליב, תומר שרון, אביה ברוש, יעל ברנפלד, אילנה ציקנובסקי, עומר רייס, אורי עזר, חן אושרי, אור ספיר, עדי נבון, תמי ליברמן, גיא רז, מ.צ עירד, אילנית בן יעקב, ענת צוריה, חן דונה יקותיאל, ראג'י בטחיש, עליזה אסקירה, ברק היימן, אבי מוגרבי, איילת בכר, אורנה בן דור, שוקי בן-נעים, אלינור דוידוב, ענת סרגוסטי, הדס שטייף, יפעת גליק, הדס בן אליהו, ורד כהן-ברזילי, יעל קציר, נירית צוק, אלונה רפואה, אלעד גביש, דורון עמית, תמי מולד-חיו, אפרת ארנון, עידן חגואל, אייל סלע, דפני ליף, עו"ד יעל מיטיס, אפרת טולקובסקי, שני חמצני ואורית רביבו.

היום פורסמה תגובת הנהלת הפסטיבל וזאת לשונה :

יוצרים ויוצרות יקרים,

"ראשית ברצוני לשלוח הערכתי לכל חברי, היוצרות והיוצרים אשר חתומים על פנייה זו. אין לי כל ספק, עצומה זו נכתבה מתוך דאגה ורצון כנה, לעשות את המיטב לטובת המאבק החשוב, שאני תומכת בו, למיגור תופעת ההטרדות המיניות.

הזדהותי העמוקה נתונה לכל אשה אשר חוותה אי פעם, כל סוג של הטרדה על רקע מיני ואני מקווה כי רשויות אכיפת החוק, ימצו את הדין עם כל מי שמורשע בעבירה זו.

אני יודעת שגם צוות השופטים מזדהה לחלוטין עם עמדה זו."

"לצד הזדהות עמוקה עם המאבק בהטרדות מיניות, קיימים מאבקים חשובים נוספים: המאבק על חופש היצירה האמנות והביטוי הוא אחד מהמאבקים החשובים. חופש היצירה האמנות והביטוי אכן צריכים להיות משוחררים ונקיים מכל שיקול אחר זולת שיקולים אמנותיים ומקצועיים ומי כמוכם וכמוכן מבינים זאת.

צוות השופטים התבקש לבדוק את המועמדים לפרסים ולציין את מי מביניהם שהצטיין באופן אמנותי ומקצועי וכך עשה. מערכת השיקולים בוועדות שיפוט שכאלה אינה דומה כלל למערכת שיקולים במתן פרס על מפעל חיים או פרסים דומים בעלי משמעות רחבה וציבורית."

"כמי שמייצגת גוף ציבורי שומר חוק, אני מרגישה מחויבות עמוקה, לתת חופש פעולה, חופש בחירה, גיבוי והגנה  לצוות השופטים שנבחר על ידינו, וקיבל החלטה אמנותית ומקצועית שאותה אני רוצה ומחויבת לכבד ולקבל.

אני, וגם צוות השופטים, שבים ומחזקים את ידיהן וידיהם של החתומות והחתומים על  העצומה. אין לי ספק שהדיון  הציבורי והאמנותי בנושא זה יותיר את תהודתו.

אני מקווה, ידידי היוצרים, שהדיון בנושא שנוי במחלוקת זה, מאפשר להבין את כלל השיקולים המעורבים ולא יכהה את הצלחתו הרבה של הפסטיבל אשר הפגין ברפרטואר שלו וגם בפרסים השונים שניתנו על ידי צוותי השיפוט שלו, את מחויבותנו הרבה לחופש היצירה והאמנות, לפלורליזם, לדו קיום ולחופש הביטוי.

בתודה ובהערכה

פנינה בלייר"

הצילום: גלית רוזן

Posted in גדל מסביב Tagged with: , ,

ספטמבר 4th, 2016 by גידי אורשר

בבוא ספטמבר אמנם הילדים חוזרים לבתי הספר ולגנים, הסבתות והסבים מקפלים את ערכות החרום שלהם וכולם מחכים לראש השנה שיבוא, אבל זה גם האות להתחלת השלב האחרון של ההכנות לקראת פסטיבל הסרטים הבין לאומי השנתי בחול המועד סוכות בחיפה. הפסטיבל שמציע סלסלה עמוסה מאוד של הקולנוע העולמי בשנה האחרונה וגם פירות טריים מאוד של הקולנוע הישראלי יציין השנה את המהדורה ה – 32 שלו.

השנה, מספרים לנו המארגנים יוקרנו בפסטיבל 85 סרטים ישראלים חדשים , 13 מהם סרטים ישראלים עלילתיים חדשים- מתוכם 11 סרטים ישתתפו בתחרויות הרשמיות ו-14 סרטים ישראלים תיעודיים חדשים- מתוכם 12 סרטים בתחרות הרשמית. בנוסף מציע הפסטיבל 48 סרטים קצרים וסרטי אנימציה ו- 10 סרטי יצירה צעירה שישתתפו השנה במסגרות התחרותיות השונות בפסטיבל.

תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי:

אנטנה – Antenna  בימוי: אריק רוטשטיין, משחק: גילה אלמגור, אלכס פלג, ישי גולן, מיקי לאון,מיכאל אלוני
יהושע, ניצול שואה בן 80, מגלה בוקר אחד שעל גג ביתו, בית דו-משפחתי, הותקנה אנטנה סלולארית. מתברר ששכנו השכיר את החצי שלו בגג המשותף לחברות הסלולר! יהושע חש שנעשה לו עוול נוראי. הוא מאמין שכל תחלואיו וכאביו הרבים הם בגלל הקרינה מהאנטנות, מתחיל לחוש באובססיביות את הקרינה בכל מקום ומפתח הפרעה רודפנית שהולכת ומחמירה. הוא יוצא למלחמת עולם בשכנו המנוול.

בין העולמות – Between Worlds,  בימוי: מיה חטאב, משחק: מריה זריק, מאיה גסנר, יורם טולדנו
סרטה הארוך הראשון של מיה חטאב עוסק בנושאים של אמונה, אמת וקבלה. שתי נשים המגיעות מעולמות שונים נפגשות בבית חולים רגע אחרי פיגוע בירושלים. כשהןמתקרבות, האחת עושה הכל כדי להסתיר את זהותה. היא יודעת שעולמן הולך להשתנות.

הפורצת- The Burglar, בימוי: הגר בן אשר, משחק: ליהי קורנובסקי, רונלד זרפלד, סנדי בר
אמא הולכת, בלי לומר מילה ומותירה את ילדתה בת ה- 17 לשרוד את החיים לבד. היא משאירה מאחוריה חובות, בדידות, ושברון לב. וכמו להחמיר את המציאות, פורצים לביתה, ומשמידים בו הכל. אלא שהתהום הנפערת בשל המאורע הזה, שולחת אותה למצוא זהות וחיים איפה שאסור.

לא פה, לא שם – In Between, בימוי: מייסלון חמוד, משחק: מונא חוה, סאנא ג'ממאליה, שאדן קנבורה, מחמוד שלבי, הנרי אנדראוס, אחלאם כנעאן, איימן סוהיל דאו, ריאד סלימאן, סוהיל חדד, חאולה דיבסי
זהו סרטה הארוך הראשון של מייסלון חמוד. בדירת שותפות בתל אביב נפגשות לילא, סלמה ונור, שלוש צעירות פלסטיניות ישראליות, החיות הרחק מעיני החברה הערבית המפקחת על צעדיהן ובלב החברה הישראלית הליברלית שלעולם תגדיר אותן כאזרחיות סוג ב׳. סצנת האנדרגראונד הפלסטינית בלב תל אביב, משמשת מרחב פעולה חדש לבדיקת גבולות החופש שהן תובעות לעצמן. בתוך הדואליות המצמררת, היומיומית, בין שמרנות חברתית וחיים משוחררים מעול המסורת, מצטלבים שלושה סיפורים שונים לכדי גורל משותף אחד.

לב שקט מאד – Quiet Heart A, בימוי: איתן ענר, משחק: אניה בוקשטיין, ג'יורג'יו לופאנו, ליאור ליפשיץ, אורי גוטליב, רונה לי שמעון, עירית קפלן, לודי בוקן, יואב לוי, גילת אנקורי.
נעמי, פסנתרנית תל אביבית שברירית, עוברת לגור בשכונה ירושלמית מתחרדת. שמחה, ילד חרדי בעל כישרון מוזיקלי רב, מאמץ את נעמי כמורה לפסנתר ובכך מפיג את המתח הראשוני בינה לבין השכנים החרדים. מפגש מקרי עם פבריציו, נזיר איטלקי רב קסם, נגן עוּגב בכנסייה סמוכה, מסבך את נעמי ושמחה עם קבוצה של קיצונים.

לעבור את הקיר – Through the Wall, בימוי: רמה בורשטין, משחק: נועה קולר, עמוס תמם , עוז זהבי, דפי אלפרן, רוני מרחבי, עירית שלג
מיכל חזרה בתשובה לפני 12 שנים ועדיין לא נישאה. אחרי שנים של ניסיונות שידוך כושלים היא סוף סוף מוצאת חתן. אלא שחודש לפני התאריך המיוחל, בעיצומה של ארוחת הטעימות, הוא חוזר בו ומבטל את החתונה.מיכל מסרבת לשוב למסלול המוכר והמתיש של פגישות השידוכים, הציפיות והאכזבות ומחליטה, כנגד כל הסיכויים, להותיר את מועד החתונה על כנו: "יש לי אולם, יש לי שמלה, קטן על אלוקים להמציא לי חתן"

מדינת הגמדים- Land of the Little People, בימוי: יניב ברמן, משחק: ליאור רוכמן, עמית הכטר, עידו קסטלר, מישל פרוז'נסקי, עופר חיון, מאור שוויצר
זהו סרטו העלילתי הארוך הראשון של יניב ברמן. סיפורם של ארבעה ילדים בגילאי בית ספר יסודי, המתגוררים בשכונה של אנשי קבע. לחבורה הזו, יש מחנה סודי בשטחו של בסיס צבאי נטוש. המחנה הוא מבנה אבן ישן ורעוע ובתוכו באר עתיקה. הילדים מאמינים שבתוך הבאר שוכנת מפלצת ועליהם להאכיל אותה בקורבנות ציד בכדי שלא תטרוף אותם. כשפורצת מלחמה, הם חוזרים אל המחנה שלהם ומגלים שני חיילים עריקים אשר מסתתרים בשטחו. מכאן מתחילה מלחמה בין הילדים המבקשים להשיב לידיהם את המחנה, לבין החיילים, המחפשים בו מקלט.

מלחמת 90 הדקות – The 90 Minute War, בימוי: איל חלפון, משחק: משה איבגי, נורמן עיסא, דאטלף באק, אלכסנדר ברטה, פאולה פדרגל, פפה רפזוטה, הארלד רדמר, טורסטן קניפרץ
זהו זה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הגיע לסיומו. אחרי עשרות שנות מאבק דמים, ורגע לפני פרוץ עוד גל של אלימות, נמצא הפתרון המושלם: משחק כדורגל. משחק אחד שיכריע, מי נשאר ומי יחפש מולדת חדשה. ההכנות, המשברים והדרמה בדרך למשחק המכריע: מחדרי הישיבות במשרדי התאחדות הכדורגל העולמית  ועד למטבח של מנהל האצטדיון המארח בפורטוגל. קומדיה פוליטית זו בועטת את הסכסוך המתיש, למקום הראוי לו.

נמל בית – Home Port, בימוי: ארז תדמור, משחק: יורם חטב, שמיל בן ארי, לירון בן שלוש, אנה דוברוביצקי, שרון אלכסנדר, יעקב, דניאל, אייל רוזאלס, אייל סלמה, אודי פרסי
אהרון, מהנדס אוניות, חוזר ליבשה אחרי 30 שנה בים, בתקווה להתקרב מחדש למשפחה ממנה התנתק ולחיות סוף סוף חיים נורמאלים. הוא מקבל עבודה ניהולית בנמל אשדוד ומתעמת עד מהרה עם רחמים אזולאי, גיבור מעמד הפועלים. אזולאי מנסה להגן על העולם שבנה עבורו ועבור אנשיו אל מול השינויים הקורים סביבם. דרמה חברתית ספוגת שמש ויצרים.

עניינים אישיים – Personal Affairs, בימוי: מהא חאג', משחק: עאמר חליחיל, דוריד לידאווי, מחמוד שוואהדה, סנאא שוואהדה,מייסא עבד אלהאדי, חנאן חילו, זיאד בקרי, ג' יהאן דירמרקוליאן
סרט הביכורים של הבמאית, התסריטאית והמנהלת האמנותית מהא חאג'. נצרת, ימינו. זוג מבוגרים חי בעייפות, לקצב שגרת היומיום. בצד השני של הגבול, ברמאללה, בנם טארק מבקש להישאר רווק נצחי, בתם עומדת ללדת, בעוד בעלה מקבל הצעה לשחק בסרט והסבתא מאבדת את שפיותה. בין מחסומים וחלומות,הוללות ופוליטיקה,חלק רוצים לעזוב,חלק להישאר, אבל לכולם יש עניינים אישיים לפתור.

התחרות בין יהדות לישראליות:

אנשים שהם לא אני- People That Are not Me  בימוי: הדס בן ארויה, משחק: הדס בן ארויה, יונתן בר-אור, מאיר טולדנו
ג'וי לא מצליחה להשתחרר מהאקס שלה, אבל היא גם לא מצליחה באמת להתאהב בבחור החדש, ובינתיים היא לא מפסיקה לשכב עם בחורים שהיא לא מכירה. זה סיפור על צעירים תל אביביים שכמהים לאינטימיות ומתים מפחד מאינטימיות. שמדברים בלי סוף, אבל דבר שהם אומרים אינו אותנטי. זהו סרטה העלילתי הארוך הראשון של הדס בן ארויה.

קולנוע ישראלי עלילתי – אירועים מיוחדים מחוץ לתחרות: 

הוקרה לבמאית מיכל בת אדם בהקרנת בכורה עולמית לסרטה החדש  הדרך לאן – The Road to Where, משחק: שרון אלכסנדר, לנה אטינגר, יגאל שדה, שירי גולן, משה מזרחי, ליאת גורן, הילה פלדמן, ישי גולן, אקי אבני, מאיה נתיב

יפו 1948. בית מגורים על יד הים, שנעזב בבהלה על ידי דייריו הערבים, הופך להיות ביתם של יהודים ניצולי שואה, שהצליחו למלט נפשם מהתופת באירופה. מתוך המולת הקיום היומיומי ובצל הסכסוך המתמשך בין שני העמים, עולה זעקה נואשת לאהבה. מיכל בת-אדם אורגת פואמה אפית, שנעה על ציר הזמן בין עבר והווה ומעלה תהיות על מהות הקיום שלנו.

גיבורה – Heroine, בימוי: עטרה פריש, חלי הרדי, יסמין שרייר-עוזרי, שירה פיורסקי, שירה פורת, משחק: גילי בית הלחמי, רוית דור, שיר אברמוב, הילה שלו, שרון פרידמן, קאי פקר, אלונה איב, סופיה אוסטריצקי, נעמה פרייס, יעקב זדה דניאל, סיון מסט, מרגושה ליפסקה

סרט באורך מלא המאגד בתוכו חמישה סיפורים עלילתיים קצרים שנכתבו ובוימו על ידי חמש במאיות. כותרות הסרטים הן מקצועה של הדמות הראשית: המפקדת, החשפנית, הבמאית, האחות והבייביסיטר. בניגוד למצג השווא הרווח, לא כל הנשים עסוקות במערכות יחסים בלבד, לא בקולנוע, ולא בחיים. לדמות האישה הקולנועית החדשה יש מקצוע או עיסוק והוא אינו מתפקד כקישוט, הוא לב ליבו של הפרויקט, בלתי ניתן להפרדה מהחיים, מהאישה עצמה.פסיפס חד פעמי, מעורר עניין ובעיקר אקטואלי, של נשים ובחירותיהן האישיות בישראל של שנות האלפיים.

תחרות הקולנוע הישראלי התעודי:

אצל ישו אין אופנועים – איתן חריס, דינג' – ארתור אברמוב, ההמתנה לחיים – הסיפור של אמיר פרישר גוטמן – ציפי ביידר, הרבה גוונים לשחור – לוי זיני, השמוניסטים – לינה צ'פלין, חזיר בארץ הקודש – חן שלח, ליליאן לוי. משוררת – אילן פלד, יאיר קדר, מרוסיה באהבה – שירי שחר, נשות החופש – עביר זייבק חדאד, פיתוי בע"מ – ענת וובנובוי פלסטינים ברשת – ענת תל מנדלוביץ, שאריות – ורד ירוחם, אורן רייך.

קולנוע ישראלי תיעודי – אירוע מיוחד מחוץ לתחרות 

מעבר לניסטרו – חלק א' וחלק ב' – בוריס מפציר

התחרות לסרטים קצרים וסרטי אנימציה -48 סרטי סטודנטים וסרטים עצמאיים קצרים וסרטי אנימציה ישתתפו בתחרות.

התחרות ה-12 ליצירה צעירה – תחרות ארצית לסרטי תלמידים בוגרי מגמות התקשורת והקולנוע במשרד החינוך. בתחרות ישתתפו 10 סרטים.

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, מנהלת אמנותית – פנינה בלייר, מה 15 עד ה – 24 באוקטובר.

Posted in גדל מסביב Tagged with:

%d בלוגרים אהבו את זה: