ינואר 10th, 2017 by גידי אורשר

קומדיה רומנטית צרפתית חדשה מעמידה בפנינו שאלה של תקינות פוליטית, לצד הרגעים הקומיים והרומנטים הנדרשים. האם תאמינו בהתלבבותם של גבר נמוך (מאוד) ואשה גבוהה ממנו בשני ראשים ?האם הם יאמינו באפשרות הזאת ? להלן סרט שמעמיד את הדילמות באופן ויזואלי מאוד וגם מציע פתרון בסוף. רמז : הסיטואציה חריגה, הפתרון קונוונציונאלי. 8 בסולם אורשר

בדרך כלל קומדיה רומנטית היא קומדיה רומנטית היא קומדיה רומנטית. בדרך כלל המטרה היא להעביר זוג, לא חשוב מאיזה מין או סוג, שורה של חתחתים העוברים דרך הכרות בלתי אפשרית, התקרבות בלתי מפתיעה, התאהבות בלתי נשלטת, ריב ופרידה בלתי רצויה ולבסוף השלמה והתקשרות בלתי נמנעת. בדרך כלל הקומדיה הרומנטית היא אחד מהז'אנרים הפחות ריאליסטים שיש לקולנוע להציע, אבל אולי – לצד המיוסיקל שזה לרוב אותו דבר רק עם שירים, הכי כיפים להעביר איתו את הזמן. בייחוד אם הגיבורים והגיבורות חמודים, סימפטים, מצודדים, עם אופציה לתרכובת אנושית שאי אפשר לפרק.

אבל לפעמים הקומדה הרומנטית יכולה לשמש גם כלי רכב מצויין להעברת מסרים ונדמה לי ש"להתאהב מעל הראש" מנסה לעשות גם את זה. במקרה הזה מדובר באמירה הומנית לחלוטין על מקומו של החריג בחברה  ואולי גם במבט די ביקורתי על הצביעות האנושית. מכה קלה בכנף לאותה צביטה העוברת בעמוד השדרה כאשר אנחנו רואים זיווג "שלא כדרך הטבע" של לבנה ושחור בקולנוע או של נכה ובריא או, כמו כאן מאותגר גובה ("הם קוראים לעצמם גמדים") עם גברת תמירה כברוש ויפה כלבנה במילואה.

הסיפורים הללו פזורים בקולנוע לפחות מימיו הראשונים, נטיפים מהסיפור המיתולוגי על ארוס ופסייכה. קוקטו ו"היפה והחיה" הנפלא, התשובה המצויירת המאוחרת יותר של דיסני לאגדה, "הגיבן מנוטר דאם" על שלל הפקותיו, "פנטום האופרה" ועוד הרמוניות מודרניות על הנושא עם "התאוריה של הכל" וזוגיותם של סטיבן הוקינג וג'יין ווילד למשל.

לורן טיראר עושה זאת עם סיפור על הפרשי גובה לא סטנדטים. אלכסנדר מודה שמידתו מטר שלושים ושישה ס"מ ודיאן, אצל גברת לא אומרים מספר של גיל, משקל וגובה, גבוהה ממנו בשני ראשים. ההבדל ענקי. זה לא עיניין רק של הרכנת ראש לנשיקה. כאן מדובר בצורך בקידה עמוקה ובנזק צוארי  כדי להפגיש שפתיים ואיש לא אומר – למרות הרמזים, מה קורה במיטה. הגובה או חוסר הגובה לא מפריע לאלכסנדר להצליח מאוד בחיים, גם לא בחיי החברה והאישות שלו. הוא אדריכל מצליח ועשיר מאוד ויודע ליהנות מהחיים. גם הנשים הקודמות שלו היו גבוהות מאוד ממנו ויש לו בן נורמאלי לחלוטין.

דיאן היא עורכת דין בחברה במשרד משותף לה ולבעלה לשעבר, רודף שמלות אובססיבי אותו היא מתעבת ועימו יש לה חוסר הסכמה מוחלט – גם על החיים המשותפים וגם בעינייני עבודה. דיאן, כאמור פנויה והמפגש המקורי עם אלכסנדר ונוכחותו המצודדת שולחים אותה לחיזוקו של הקשר המשותף. אי הנחת תבוא מאוחר יותר – עם חשיפת הקשר למשפחה ולחברים.

האם תצלח הזוגיות הזאת ? האם הסביבה תקבל את האנומליה הפיסית ? האמת היא שגם דיאן לא בטוחה שאלכסנדר הוא האיש, בעיקר בגלל המגבלות החיצוניות הללו.

טיראר מטיח בפנינו את הדילמות הללו לאורכו של כל הסרט. לא רק ברגעים האינטימיים של השניים – את חלקם הוא מגחך במידה מוגזמת – כשהשניים יושבים ליד שולחן והוא מגיע למשטח בסנטרו, כשהוא נבלע כולו זולת הראש מחלון המכונית המפוארת שלו, כאשר הוא מנסה להוריד מארון גבוה חפיסת מפיות או כאשר כלב הסאן ברנרד של בנו השווה לו בגבהו מסתער עליו לליקוק שלום אימתני כל אימת שהוא חוזר הביתה. העיסוק בחריג מקבל משנה תוקף בהתנגדות אמה של דיאן לאלכסנדר בגלל נכותו כאשר היא, בכלל נשואה ובאושר לגבר חרש. הכל, כנראה יחסי. כנראה…

אפשר להתווכח על סיבת רצונו של טיראר להניח על לשונותנו סוכריה מרירה שתעורר את בלוטות המוסר שלנו לתגובה. האם הוא משתמש באנומליה רומנטית זאת כאלמנט קומי בלבד – המפגש בין היום יומי לבלתי צפוי, או שבאמת חשוב לו לטלטל את ההכרה שלנו. כך או כך הוא משחק על בטוח עם שני כוכבים שמרחיקים את אופצית התבוסה הכלכלית.

ז'אן דז'ורדן הפך להיות תבנית המאהב הבורגני של הקולנוע הצרפתי, גם בעזרת כמה פרסומות של קפה אספרסו ואפילו מכווצים כאן את גובהו בעזרת טריקים של מחשב ועריכה תומכת, הוא עדיין הרומנטיקן השרמנטי עם גבות פעילות וחיוך של ווזלין שקוף, מניירות אותן הוא מפתח מאז "הארטיסט" שהקפיץ אותו גבוה לחברת היפים והנחשקים. וירז'יני אפירה מביאה איתה ניחוח של איכות ומעמד מעורבת בתמימות מסויימת ויופי סימפטי שאינו דוקר וזכרונות נעימים ממפגש קודם איתה ב"נפלאות החושים", לא מזמן. הקשר הנרקם בין השניים היה בודאי אפשרי וגם מתבקש בגבהים שווים, אבל גם כאן בהפרשי מידות דרמטיים, הוא מתקבל כאפשרי במהלך זרימתו של הסרט.

בסך הכל, להלן סרט שיוצאים ממנו עם חיוך מסויים ולתמימים שבנינו, גם עם עוד טיפה של אמונה בבני האדם ובאופטימיות שלהם.

 "להתאהב מעל הראש" – 8 בסולם אורשר

  Un homme a la hauteur

Posted in ביקורות קולנוע Tagged with: , ,

יולי 28th, 2015 by גידי אורשר

לא הרבה יוצא לנו לצחוק את מול מסכים, בכלל בחיים ובודאי לאחרונה. לא מול מסכי קולנוע וכמובן לא מול מסכי טלויזיה על החדשות שלהן. בעיות קואליציה, מתווה גז, המצב אירן, היחסים עם ארה"ב – בהחלט לא סיבה למסיבה.

"עדן סינמה" בשיתוף פעולה עם המכון הצרפתי בישראל ו-Unifrancefilm ואגף התרבות והאמנויות של עיריית תל אביב-יפו (קרדיטים קרדיטים) מנסה להציע אופציה לחיוך  ויוצא בחודש יולי הקרוב ביוזמה חדשה, פסטיבל קומדיות בינלאומי. את המהדורה הראשונה החליטו שם להקדיש לקומדיות צרפתיות, בייחוד לאחר ההצלחה של כמה מהן לאחרונה אצל הקהל. פחות אולי מכיוון הביקורת.

"מזנון קר" - דפארדייה ובלייה

"מזנון קר" – דפארדייה ובלייה

השנים האחרונות היו טובות לקומדיה הצרפתית בישראל. נישא חינו של הקולנוע הצרפתי אצל הקהל הישראלי בדרכו המיוחדת לספר סיפורים מצחיקים כשהוא משכיל לשלב הומור ואנושיות רבה, להעביר ביקורת חברתית בלי לעשות חשבון ולייצר פארודיות מטורפות. הקומדיות הצרפתיות על שלל הסגנונות השונים כ"מחוברים לחיים", "למה זה מגיע לי?" ,"שם פרטי", "היפוכונדר מבריק", "חברים טובים" ועוד זכו לאהבת הקהל בארץ ולפופולריות רבה.

במהדורה הראשונה של "או לה לה!" יוקרנו 17 סרטים ותכנית של סרטים קצרים. התכנייה משלבת קומדיות שנוצרו בשנים האחרונות ושחלקן אף לא הוקרנו בארץ, קומדיות חדשות וקומדיות קלאסיות. כל הסרטים שמוקרנים בפסטיבל מתורגמים לעברית ואנגלית.

את הפסטיבל יפתח סרטו החדש של לורן טיראר, "החופשה של ניקולא הקטן". זהו עיבוד לקלאסיקה הספרותית הצרפתית והאהובה, המגוללת את עלילות ניקולא ומשפחתו בחופשת הקיץ המסורתית בצרפת.

המקבץ מציע גם כמות נכבדה של קומדיות של במאים עכשוויים, בין היתר של סבסטיאן בטבדה, מונה אשאש, פרדריק בגבדה ושתי קומדיות של הצמד נקש וטולדנו יוצרי הקומדיה המצליחה "מחוברים לחיים".  סרטם השלישי יוקרן כאן,  "כל כך קרובים" סרט שמעולם לא הוצג בארץ וגם הוא קומדיה המציעה מבט ייחודי על חיי הנישואים, דת ויחסים.

עוד סרטים שיוקרנו הם "שעה של שקט" של הבמאי הוותיק פטריס לקונט עם קרול בוקה וקריסטיאן קלבייה, "הנשים שלנו" עם דניאל אוטיי ורישאר ברי סרט שמגיע הנה היישר מבתי הקולנוע בצרפת וגם סרטו הראשון של השחקן קלוביס קורניאק, הקומדיה הרומנטית "פגישה עיוורת" שמוצג בימים אלו על המסכים בצרפת בהצלחה. "תמיד יש פעם ראשונה" זכה השנה בסרט הטוב היותר בפסטיבל הבינלאומי לקומדיות בצרפת. סרטה של לאה פאזר "מאסטרו". היא דרמה קומית בה שחקן מעולם סרטי האקשן מתגלגל לסרט של במאי אמנותי ורציני, בן דמותו של הבמאי אריק רוהמר. הסרט מבוסס על חוויותיו של התסריטאי בעת צילום סרטו האחרון של רוהמר.

 

אידיוט מושלם - ז'אק וילטאר

אידיוט מושלם – ז'אק וילטאר

לצד הסרטים החדשים יוקרנו באירוע גם כמה סרטים קלאסיים מתחום הקומדיה הצרפתית: "אידיוט מושלם" הקומדיה המשעשעת של פרנסיס וובר שסרטיו והעיבודים הבימתיים שלהם זוכים להצלחה רבה בארץ,  "הרפתקאותיו של רבי יעקב" של ז'ראר אורי בכיכובו של אייקון הקומדיה הצרפתי לואי דה פינס. זוהי אחת הקומדיות הגדולות של הקולנוע הצרפתי שזוכה לאזכורים ומחוות רבות, כשרק לאחרונה הופיע דיון באחת הסצנות בקומדיה המצליחה "למה זה מגיע לי?". הסרט היה מהסרטים הראשונים שעסקו בזהויות ובאנטישמיות ולא הוקרן בארץ שנים רבות. לינו ונטורה וז'אק ברל זוהרים בסרטו של קלוד ללוש "הרפתקה היא הרפתקה", שאף הוא לא נראה במחוזותינו זמן רב, ו"מזנון קר" הקומדיה של אשף הקומדיות הסרקסטיות ברטראן בלייה ובכיכובו של ז'ראר דרפדייה ועוד.

בנוסף התכנית "רגעים קצרים של צחוק" תחשוף סרטים קצרים של סדריק קלפיש, לורן קנטה וז'אן לוק גודאר.

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 28.07 עד ה-15.08 בסינמטקים ברחבי הארץ: תל-אביב, ירושלים, חיפה, שדרות, חולון, הרצליה, ואשדוד.

Posted in גדל מסביב Tagged with: , , , , , , , , , ,

%d בלוגרים אהבו את זה: