אפריל 26th, 2016 by גידי אורשר

אחת ההתמחויות של "גולן-גלובוס" בימים המפוארים של "קנון" היתה למצוא כוכבים, גם במאים אך בעיקר שחקנים שהקריירה שלהם צללה מטה אבל שמותיהם עדיין עוררו רטטים פה ושם, ולהציע להם תפקידים בסרטי הפעולה (בעיקר פעולה) שלהם. והמבחר כלל לא רק את צ'ארלס ברונסון, סילבסטר סטאלון, רוברט לודג'יה, מירי רורקי, פיי דונאווי, שרון סטון, ג'ון וווייט ואוליבר ריד אלא גלש גם לשמות מעולם אחר כמו גודאר, קונצ'לובסקי וקאסאווטס. כן גם להם היה צורך בכסף כדי להשלים מהלכים בקריירה הגוועת וה"קנונים" רצו תהילה. לא רק צ'ק נוריס וז'אן קלוד ואן דאם.

אבי לרנר, מפיק מצליח מאוד בהוליווד שהולך בדיוק על העקבות שלהם, אולי בהשפעת שותפו לשעבר דני דימבורט שהיה מיוצקי המייים על ידיהם של גולן-גלובוס, עושה בדיוק אותו דבר כשהוא מוסיף לעטרת הכוכבים במשרדו ליד ואן דאם וסטאלון גם את דולף לונדגרן, סטיבן סיגל, ווסלי סנייפס וצ'אק נוריס הוותיק, אבל גם עם מקום טוב באמצע לרוברט דה נירו (!) ואל פאצ'ינו (!). דימבורט, אדם ישיר וישר הודה שכולם כאן בשביל הכסף והסרטים "לא בדיוק אמנות"…

לרנר מגיע אלינו שוב עם "קרימינל" המאופסן באותן קופסאות של המכאניקה לעשות כסף בטעם של קולנוע אקשן ומציע מוצר פגום שאין בינו ובין קולנוע הרבה מהמשותף, זולת העובדה שהפרויקט מצולם, מאוכלס ע"י כמה שמות שיש להם משמעות בתוספת פטריוטית של כמה זריקות עידוד לתוצרת הארץ. אחרי הכל ישראלי עם שורשים הוא ישראלי עם שורשים אפילו בהוליווד.

רשימת הקרדיטים כוללת את קווין קוסטנר, טומי לי ג'ונס, גארי אולדמן וריאן ריינולדס, את גל גדות הישראלית המלבלבת לאחרונה בהוליווד ואת אריאל וורומן, גם הוא ישראלי בהתמחות בקולנוע האמריקאי ("אייסמן") כבמאי. כנראה מסיבות של הטבות קופרודוקציה הסרט שכולו אמריקאי מתרחש בלונדון והוא מציע תסריט שהוא כל כך קלוש על גבול הבלתי אפשרי, סיפור מלא חורים של עלילה ומבנה קלוקל שמעלה רושם, אולי לא בלתי מבוסס שהסרט צולם בשאריות זמנם של כל המעורבים.

להלן הסיפור : חבורת אנרכיסטים שבראשה עומד איל הון ספרדי מנסה לערער את הסדר העולמי העכשוי ויוצרת קשר עם בחור הולנדי שעבד עם הצבא האמריקאי על הקמת מערכת מחשוב לשליטה על הנשק שלהם, אטומי וקונוונציונאלי. משום שהבחור מרגיש שהאמריקאים בגדו בו הוא מוכן למכור את המערכת למרבה במחיר, בתוספת תחושה של מיצוי האידיאולוגיה האנרכיסטית שלו, ועכשיו הוא נרדף ע"י כל הצדדים. ה – CIA מוכן לשלם הרבה כסף כדי להשיג את צ'יפ השליטה, הרוסים גם הם בתמונה, אבל הספרדי הוא האכזר מכולם והוא תופס והורג בעינויים את הסוכן האמריקאי.

ההולנדי הולך לכולם לאיבוד, אבל הבוס של סוכנות הביון האמריקאי לא מוותר ולדגל, כלומר לשולחן הניסויים נקראים שניים, משני צידי הנרקוזה והאיזמל. האחד הוא רופא שעורך מזה שנים ניסויים בהעברת זכרונות בבעלי חיים והשני הוא פושע מסוכן שיושב כלוא במרתף ואזוק בשרשראות, ללא טיפת אנושיות שנמצא מתאים להשתלת הזכרון של הסוכן המת, כדי להמשיך את המרדף אחרי ההולנדי.

עד עכשיו הכל ברור ? תאמינו לי, אני עושה את זה הרבה יותר פשוט ומסודר מאשר על המסך. חיית האדם העונה לשם ג'ריקו, אם הוא עונה בכלל בין הנהימות שהוא משחרר לסביבה מוטס ללונדון, עובר את ההשתלה ומצליח להשתחרר איך שהוא מהכלא. ומכאן – אנחנו מפסיקים את הספויילר – הוא מתחיל במסע משלו אחרי תיק גדוש בכסף, אחרי ההולנדי ותוך כדי פגישה שהופכת להיות רומנטית יותר ויותר עם אשתו של הסוכן המת.

הסרט, כאמור רווי חורים, בנוי בדרך שאינה מפתחת מתח אלה מפציצה מידי פעם בקטעי מכות ואקשן בינוניים לחלוטין, מוותרת לחלוטין על אפיון של דמויות שבמקרה הטוב הן הכי סטריאוטיפיות שיש וברוב הזמן נלעגות. מילא הדמות הראשית של ג'ריקו העובר מטמורפוזה פרנקנשטיינית אמיתית מדמות מפלצתית כזאת של בוריס קארלוף בסרטו של ג'יימס וויל מ1931 ועד הפרודיה המל ברוקסית עם פיטר בויל ב"פרנקנשטיין הצעיר". אבל גם הדמויות האחרות – טומי לי ג'ונס הרופא הכי נרפה שראינו לאחרונה באיזה חדר מיון עמוס לעייפה, ריאן ריינולדס שלא מספיק לתפוס מקום ונעלם ובעיקר גארי אולדמן שעושה בלי להתכוון פרודיה נוראה על בוסים שוטרים שהם תערובת של נפיחות, טפשות, חוסר מחשבה יצירתית ורוע לב קטנוני. איך הוא מספיק הכל ? כנראה שבמקור הוא בכל זאת שחקן טוב.

ויש גל גדות המתנודדת עדיין בין טורי הרכילות והביקורות המקצועיות. בתחילת הסרט אין לה תפקיד, היא אינה מורגשת כלל. בחלק השני נשאר מקום אז מילאו לה כמה שורות וכמה רגעים. לזכותה – היא אינה מפשלת, אבל גילוי כמו ויויאן לי ב"חלף עם הרוח", היא לא…

"קרימינל" הוא סרט פעולה אינסטינקטיבי, מהסוג הנחות. הוא פועל רק על התגובות הלא רצוניות, המיידיות שלנו ונעלם עוד לפני שהבעיה נפתרת. זה סרט שצריך היה להשאר בד' אמות ספרית הוידאו, היום קוראים לזה ספרית ה VOD וגם אז, נדמה לי לא היו לו הרבה אפשרויות להתאוורר על המסך הקטן.

"קרימינל" – 6 מינוס בסולם אורשר.

Posted in ביקורות קולנוע Tagged with: , , , , ,

%d בלוגרים אהבו את זה: