"סרטי אורלנדו" – יוק

הסימנים נראו בשטח כבר לפני זמן רב. באחד הפסטיבלים הגדולים, ברלין או קאן שאותם נהג עודד הורוביץ, מפיץ סרטים ובעל בתי קולנוע "אורלנדו" לפקוד לעקיצות קצרות ומטווחות היטב, כבר שמעתי ממנו באיזו פגישה חטופה כי החיים בצד המלקט של סרטי הקולנוע אינם קלים. התחרות גדולה, המחירים בשמיים וקשה, פשוט קשה לנשום ועוד להחזיק במחרוזת של בתי קולנוע קטנים. אז דובר על בית ציוני אמריקה, על בית הקולנוע במוזיאון הארץ שהיה בתהליכים של גסיסה כואבת ובית שמואל בירושלים.

המפיצים הגדולים הם סוג של ברקודות וגם להם אין חיים קלים במיוחד בשטח ולבתי קולנוע קטנים, עירוניים, בוטיקים של אמנות הקולנוע יש פחות ופחות מקום. האורוות הגדולות שמציעות מטבלים של אוכל, קניות וקולנוע לקינוח מנצחות בייחוד בסביבה שיש בה יותר ויותר צרכנים ושוכנים של מוסדות כאלה.

החריקה התגברה באוזני כאשר אלון גרבוז הודיע על סיום תפקידו כמנהל הסינמטק של תל אביב והחלה התחרות למלא את החלל העצום שהוא משאיר אחריו. עודד הורוביץ, ולא בלי המון הצדקה במחשבתו, ראה עצמו קופץ לתפקיד, וכשעלתה האופציה שאלתי אותו – ומה עם בתי הקולנוע וההפצה. והוא נאנח ואמר – קשה, קשה. זה לא ימשך הרבה זמן.

מהסרטים שהוקרנו ברשת

מהסרטים שהוקרנו ברשת

האמת היא שבשעה זאת אני אינני ידע אם הוסרה מועמדותו של עודד הורוביץ מהתפקיד, שלישורת האחרונה שלו הגיעו סיני אבוט איש דוקאביב המוצלח מאוד, שוקי פרידמן המפיק, המנהלת של מרכז עינב העירוני והמנהלת של מרכז הבמה של גני תקווה. כך או כך, ההחלטה על הורדת המסך על החלק הקולנועי-פעיל של "סרטי אורלנדו" נפלה והרשת תסגור את שעריה בסוף אוגוסט. הפעילות כספריה, ויש שם אוצרות בלומים, נמשכת.

עודד הורוביץ שבוחר את הסרטים שלו בפינצטה ו"סרטי אורלנדו" אחראים על הבאתם של כמה סרטי פנינה שהאירו את הידע והאהבה והצמאון שלנו לקולנוע נפלא וקצרה היריעה מלספור. הורוביץ עצמו, מלחך קולנוע אובססיבי למד באוניברסיטת תל אביב, היה מבקר קולנוע ב"העיר", ניהל את ערוץ הסרטים של הכבלים והמציא את "הצגה שניה" בערוץ 6. לפני 18 שנה הכיר את רועי (40), שהגיע מרקע של עיצוב גרפי ומיתוג. השניים התאהבו, וכעבור כמה שנים החליטו שבנוסף לחיים משותפים הם רוצים לנהל עסקים משותפים. בשנת 2000 הקימו את חברת "פי.פי.די אורלנדו", שהחלה ביבוא ובהפצת סרטים לצד שירותי פרסום, עיצוב ומיתוג.

עם הסרטים המוכרים שהם הביאו לארץ ניתן למנות את "הסוד שבעיניים", "פריחת הדובדבן", "להתראות לנין" ו"אלגנטיות של קיפוד" המוקדמים יותר וגם את המאוחרים, לאחרונה ׳סיפור משפחתי׳, ׳שם פרטי׳, ׳יקירי׳, ׳היו זמנים באנטוליה׳, ׳שנת חורף׳, ׳הלקחנים׳, ׳ריאליטי׳, ׳הטבחית של הנשיא׳, ׳פרנסס הא׳, ׳הזמיר׳, ׳מולייר על אופניים׳, ועוד.

על ההודעה של סגירת הרשת הוא אומר כי לצערו במציאות הישראלית הנוכחית, אין ביכולתו להמשיך להחזיק את בתי הקולנוע. סרטי אורלנדו, חברת ההפצה הפועלת בישראל כבר 15 שנה, תמשיך להביא לקהל סרטים מופלאים מרחבי העולם, בכוחות מחודשים, לאחר הצמצומים הנוכחיים.

כלומר, כמו ברגעים הקשים בדרמות הקולנעיות, כשהגיבורים עומדים על פי פחת מגיע אלוהים עם המכונה, ומושך. נקווה כי הכיוון יהיה גם הפעם למעלה. מגיע להם רק טוב.

הטריילר לסרט "הצרפתי" שיהיה אולי האחרון ברשימת הסרטים

אוגוסט 19th, 2015 by
%d בלוגרים אהבו את זה: