"אל האור" – פיוט מפוהק

נעמי קוואסה חביבת הפסטיבלים הגדולים, במאית יפנית מציעה סרט חדש שזכה להרבה סופרלטיבים, כמובן, בקאן האחרון. לארץ מגיעים סרטיה הרבים די במשורה אולי בגלל הקצב האיטי שלהם ופואטיות היתר שאינם מתאימים כל כך לטמפרמנט המזרח תיכוני. יופי אסתטי משולב באמירות ליריות הם סימני ההיכר של סגנונה וגם הסרט הזה לא יוצא דופן. סרט למטיבי שבת שעושה חשק לביקור בארץ השמש העולה. 8 בסולם אורשר.

נתחיל ונאמר שהסרט היפאני הזה, מבית היוצרת המוערכת מאוד נעמי קוואסה הוא סרט למטיבי שבת. מי שמכיר את השם וזוכר את "אן", סרטה הקודם שהוקרן במחוזותינו לפני כשנה, סרט שעסק במערכת היחסים החביבה בין זקנה תמהונית ובעלי דוכן לאוכל מהיר, שיקח בחשבון שיחסית  ל"אל האור", הסרט המתוק ההוא היה רכבת דוהרת. קוואסה מציגה כאן מערכת יחסים אינטימית ומתפתחת מאוד לאיטה בין צעירה העובדת כיוצרת פס קול לסרטים לעיוורים וצלם מפורסם המאבד את מאור עיניו שהוא חלק מקבוצת המיקוד המגיבה על תאוריה של הצעירה. המרכיב הרפלקסיבי     של העשיה הקולנועית, כמו הדיונים על מה שרואים ומה שלא, מה שמבינים ומה שמדמיינים בקולנוע מעניינים, אבל הרומן המתפתח טבול ביותר מידי סמבולים כמו אמנותיים – צילומים של טבע ונוף. זהו סרט של הגיגים, לעיתים מפוייטים מידי, סרט שיוריד את לחץ הדם ויאיט את הדופק בדרך אל האסתטיקה המוקפדת.

"אל האור" – 8 בסולם אורשר.

Radiance

דצמבר 26th, 2017 by
%d בלוגרים אהבו את זה: