המלצות לסרטי פסטיבל חיפה – חלק ב

לאחר הצלחת הרשימה הראשונה שהמליצה על הסרטים הטובים והמעניינים של פסטיבל חיפה (אני לא משוויץ סתם, יש מקראות מחשב המוכיחות את זה בקנית כרטיסים לסרטים מבוקשים) להלן אסופה נוספת של סרטים מומלצים שראיתי בימים האחרונים. הרשימה הקודמת סודרה לפי ה א' ב' וזאת על פי איכותם של הסרטים. לטעמי .

”הקרב על המשמורת" – סרט מהפנט שעיסוקו משפחה מתפרקת. אבא ואמא רבים על משמורת בנם הצעיר. הילד רוצה את אמא משום שהאב חסר כתובת קבועה וזריז חימה. אולם השופטת מחליטה על משמורת משותפת כלומר הילד יהיה עם אביו כל סוף שבוע שני. הסידור הזה משתבש בגלל אופיים של כל המעורבים. קסבייה לגראן מעמת אותנו עם סיטואציה יום יומית ומצליח לחדור אל מתחת לעור בסצנות קשות וקורעות מעיים ומשחק נפלא של שלישית השחקנים, בייחוד הילד.

"תאגיד" – מבט ביקורתי על הקפיטליזם החזירי הנוהג היום בעולם, כאן בצרפת. ניקולא סילהול מביא את סיפורה של מנהלת משאבי אנוש בתאגיד בין לאומי שנשכרת כדי לבצע את מדיניות החברה שהיא – לצמצם את מספר העובדים בלי לפטר אותם. השיטות שונות מרילוקיישנים שיהיו בלתי ריאלים לעובדים ועד העמדתם בפני העובדה שאינם רצויים. והם, שיתפטרו לבד. הרצון להצליח מביא להתאבדותו של אחד מעובדי החברה והמקרה הטראגי מזעזע את שקר השקט החיצוני. סיפורה של אשה חזקה בעולם גברי, סיפורו של השקר הקפיטליסטי. משחק מרגש של סלין סאלט ומולה לאמברט ווילסון.

"הנער מצ'אמברה" –  התבגרות מהירה ואלימה על רקע חיי הצוענים, המהגרים והתושבים דלי האמצעים בקלבריה, איטליה. פיו הוא רק בן 14 אבל צריך כבר להוכיח שהוא יאה את חבורת הגברים שעיסוקם גניבה ושוד וסחר אסור. הדילמה שלו היא חברותו עם צעיר שחור שלא שייך לשבט שלו ודילמה זאת היא שתביא או תמנע ממנו להכנס למשפחה שמנהלת את העסקים בסביבה. סרט ניאו ריאליסטי עם הופעה מרתקת, כמעט דוקומנטארית של ילד מתבגר.

"כפור" –  סרט מסע מרתק המעמת אותנו גם עם סתמיותה, אכזריותה ומקריותה של המלחמה, החיים והמוות. צעיר ליטאי מתבקש ע"י חברו להתנדב ולנהוג משאית עם בגדים וציוד הומאני מליטא לאוקראינה של המלחמה עם הרוסים. הוא מצרף איתו למסע ידידה קרובה ויחד הם חוצים גבולות ופוגשים פעילים אחרים ושומרי גבולות. המסע הולך ומתקדר עליהם ככל שהם מתקרבים לאיזור הלחימה והצעיר לומד בדרך הקשה להבין שמלחמה היא לא צחוק, היא טרגדיה. סרט שנע באינטרוואלים של אקשן ושיחות נפש.

"הקו" – מותחן פשע המתרחש בסביבות  הגבול המשנה אופיו בהתאם לגחמות פוליטיות וצבאיות בין סלובקיה ואוקראינה. הנפשות הפועלות בסרט הם גנגסטרים העוסקים בהברחות של הכל, מסיגריות לפליטים, והם מאורגנים בחבורות בלתי סלחניות בעליל. כל טעות של חוסר נאמנות משולמת בקטיעת אברים או במוות. פטר באביאק משרטט את הפורטרטים הנוקשים הללו באופן מאוד דרמטי ודוחס אותה לעלילה ההולכת אחרי סרטי המאפיה האיטלקים-אמריקאים. כולל הפתעה קטנה ביידיש…

"אמא קרח" – בסגנון קליל הרבה יותר, עם רמזים לימים היפים של הקולנוע הצ'כי מביא הבמאי בוהדן סלאמה את סיפור האמנציפציה האישית הקטנה של אלמנה צ'כית. שני בניה הבוגרים רודים בה ומשפחותיהם המתנגשות ביריבות על דירתה של האם לא נוטפות אהבה רבה מידי. רק הנכד הקטן מוצא שלווה בקרבתה וכאשר היא מחלצת גבר מזדקן מהמיים הקפואים של הנהר, חייה משתנים. היא מגלה את ההנאה הצרובה בשחיה במיים הקפואים של הנהר ואת קרבתו של האיש אותו עזרה לחלץ. חביב מאוד.

"ביתו של המשנה למלך" –  מה שהיינו מכנים כ"סרט קרינולינות", לאוהבי הסרטים ההסטורים המלווים את המסורת של האימפריה הבריטית. סיפורו של הלורד מאונטבטן שהיה הנציב העליון של בריטניה הגדולה בהודו, מי שהיה צריך להחליט על ציור גבולות הטריטוריות ההודיות והקמת פקיסטאן. ההחלטה, כל שתהיה, מביאה לאלימות והתקוממות הפוגעת גם בביתו הוא. גורינדאר צ'אדה ביים בסגנון הדרמות של ה BBC.

"לאווה יש חבר חדש" – עוד סיפור התבגרות, הפעם של נערה צעירה המבלה את החופשה שלה על שפת האוקיאנוס עם אמה ואחיה התינוק. הילדה בת ה -13 מגלה כי היא הולכת ומאבדת את ראייתה ולכן היא מתרחקת מחברת בני גילה. יום אחד היא גונבת כלב שחור ואנרגטי ומתהפנטת לאיטה לנער המתבודד על שפת הים. סרט רגיש המתפתח לאיטו, לקחת בחשבון.

"חיות" – סרט מוזר המחליף פרספקטיבות מריאליסטי למטפיסי, נגיד בסגנון דוויד לינץ, על זוג המחפש עצמו בבקתה מבודדת בהרים הנהדרים של שוויץ. זה מתחיל בתאונת דרכים ובכבש הרוג בדרך לשם ונמשך באירועים המעמידים את יחסיהם במבחן הזוגיות. ואת הצופים במבחן ההגיון. לאוהבי הפאזלים הקולנועיים.

וגם, סליחה שתי אזהרות מטעמי:

"קרל מארקס הצעיר" – דרמה פטפטנית להחריד העוטפת את המפגש שהתרחש ב 1844 בין מארקס ואנגלס שיוליד את התאוריה המרכסיסטית. הרבה צעירים נלהבים והרבה ויכוחים לוהטים למי שזה נורא מעניין אותו…

"הקצב, הזונה ושתום העיין" – סרט הונגרי שנורא רוצה להיות בלה טאר, אבל יוצא מקולקל. יאנוש סאס שעשה את "המחברת" המרתק חוטא לקולנוע בסרט איטי, מסוגנן, נפוח ופשוט לא מענין על אשה בין שני גברים.

"זומבילניום" – סרט ערפדים באנימציה . לא אוהב סרטי ערפדים וזומבים בעיקרון והאנימציה לא מצילה את הפרוייקט. אבל אם אתם כן…

וזהו פחות או יותר. תמהרו להזמין כרטיסים כי הם אוזלים מהר.

להתראות בחיפה.

אוקטובר 4th, 2017 by
%d בלוגרים אהבו את זה: