"כוכב הקופים : מלחמה" – מטען אחר

לכאורה הסרט השלישי בטרילוגית "כוכב הקופים" המחודשת אמור להיות עוד אחד מסרטי הקיץ הרעשניים, האסקפיסטים, הבדיוניים, מלכודות האפקטים, המוטציות הקולנועיות לתעשית הקומיקס המכוונת לצעירים מאותגרי ריכוז. אבל איך שהוא הוא יותר, אולי הרבה יותר. 8 בסולם אורשר.

התחושה ביציאה מהסרט אמביוולנטית משהו ודי מטרידה. מחד הנה סרט המרחיק את עדותו מחיי היום יום שלנו לעולמות אחרים, מקבילים, רחוקים של סרטי פנטסיה בלתי ריאליסטים לחלוטין המוכרים אשליה לשעתיים וחצי (!). מאידך נדמה שיש משהו בסרט המציע חומרים כבדי מסה, מעניינים שבכל זאת יש להם אחיזה לחיינו כאן, על פני הכוכב הכחול כנציגים היחידים בנתיים של התנהלות אנושית ביקום.

"כוכב הקופים :מלחמה" אולי כמו שני קודמיו נושא בחובו מטען אחר, שונה מהקשקוש העתידני המרעיש שעלילותיו משכפלות כל קייץ את עצמן לדעת ומציפות ברעם את המסכים בעולם ובארץ. הוא אינו סרט המתרסק על החושים שלנו בהליך של קונוונציה ז'אנריסטית משובטת ולעוסה לעייפה אלא מציע חומרים לבדיקה, שואל שאלות ומניף קושיות שכולן כמעט חלק בתהיה על התנהלות אנושית. ברגעים רבים שלו הוא מניח בפנינו משל מאתגר על דרכה של הציויליזציה ופותח אופציה לא מחמיאה במיוחד המתווה את דרכה גם הלאה.

לא בכדי מאחה כאן הבמאי מאט ריבס כמה וכמה סרטים מז'ורים בתולדות הקולנוע החל מ"שבילי תהילה" הוותיק, הנפלא והמאכל של קובריק, "רשימת שינדלר" פורץ הדרך של ספילברג (בכמה סצנות), "עשרת הדברות" ו"בן חור" עם המנהיג והמשחרר צ'רלטון הסטון ועל כולם "אפוקליפסה  עכשיו" תמרור האזהרה הגאוני של קופולה. כל זאת כי הסרט מציע הרהור על נושאים רציניים באמת – אכזריותה ומיותרותה של המלחמה, ג'נוסייד ומחנות השמדה, מרד עבדים, אקסודוס, וטרופו של גנראל פשיסט המיישם את הפילוסופיה ההרסנית שלו בחסות מלחמה.

בניגוד למירב סרטי הז'אנר של פעולה עתידנית שמציעים איום על שלומו של העולם כפי שידענו אותו ומביאים פתרון, בדרך כלל מן המכונה עטוף באפקטים ובדמויות דלות איפיון , כאן הדמויות כולן, מהקודקוד החיובי – מנהיג הקופים סיזאר ועד הרוע בהתגלמותו, הקולונל המטורף אינן חד מימדיות ויש בהן התפתחות תמידית המעבה את המסרים. כך סיזאר שהופך למנהיג אנושי שיודע את מקומו אך גם נכנע למכאוביו האישיים, לנקמנות פרטית תוך שהוא זונח את מקומו ותפקידו בשבט הקופים. כך גם הקולונל שמדמותו הדמונית ניתזים לרגעים גם תובנות רגשיות.

גם על הצד הטכני יש לסרט יתרון על סרטי הקייץ הרועמים אפקטים בעיקר ביכולת של תוכנות המחשב לשתף פעולה עם השחקנים המגלמים את הקופים. יכולת זאת מאפשרת לצלם את הדמויות הללו בקלוז אפים החושפים הבעות, רגשות ולכן גם מעוררים סימפטיה. סיזאר בגילומו של אנדי סרקיס מצליח לחדור דרך המסכה הקולנועית שלו ולהציע גלריה מרשימה של התייחסות לאירועים מסביבו, כך גם קארין קונובל כמוריס וסטיב זאן זעיר הקומה כ"קוף רע", כל הקופים כולם בעצם וגם וודי הארלסון כקולונל מעבה גוונים לדמות שהיתה יכולה להיות רק כהה ומאיימת.

בעייתו העיקרית של "מלחמה" היא אורכו, שעתיים וחצי שאפשר היה להשיל מהן כמה דקות להעצמת הריכוז ולהרפית הגב התחתון. אבל הסה"כ, בהחלט מומלץ.

 "כוכב הקופים: מלחמה" – 8 בסולם אורשר.

War of the Planet of the Apes

יולי 21st, 2017 by
%d בלוגרים אהבו את זה: