ארכיון חודשי: ספטמבר 2015

"היורד למעלה" – יוצר בעליה

אחרי סטיה מתודית, איכותית וסגנונית עם  "באבא ג'ון" הסרט שהוצג אמש בתחרות בפסטיבל הסרטים בחיפה ועליו תבוא הביקורת מחר, חוזר הקולנוע הישראלי הצעיר להציע עבודות החורגות מהשיגרה, שיש בהן ניצוץ של חיפוש עלילתי וסגנוני רענן.

סרטו הצנוע של אלעד קיידן מעורר גם הוא סמפטיה ועיניין ביוצר חדש ולא שיגרתי, למרות המגרעות הלא מעטות שבו. "היורד למעלה" הוא סרט ראשון קלאסי, עמוס רעיונות ודימויים למכביר, כמות גדולה מידי המאיימת לעיתים להטביע את הסרט.

זהו סיפור על שתי דמויות חיפאיות, שני גברים בשלבים שונים של משבר אשיות וזוגיות שעושים דרכם על המדרגות המקשרות את מרכז הכרמל עם העיר התחתית. יש כאלה מדרגות בחיפה ומטיבי הלכת יכולים לעלות ולרדת בעקבות הגיבורים, או האנטי גיבורים של הסרט הקטן-חביב הזה כבר מייד אחרי ההקרנה.

אחד עולה במעלה בחיפוש אחרי עגיל שאשתו שמטה כנראה והשני יורד במורד בדרך לבריחה מהארץ באוניה המחכה לו בנמל. הדרך של כל אחד מהם סמלית ומקוטעת ומשובצת בשורה של מפגשים הטוענים את הסיפור בחניות תמטיות מסוגים שונים.

השניים, אורי קלאוזנר ואיתי טירן מביאים עימם את הטעם השונה של אופיין של הדמויות ועוזרים כך לחזק את יסודות הסרט. קלאוזנר הוא רך ואנושי, דמות של לוזר שהחיים כמעט עוברים מעליו וטיראן כאינטלקטואל בעל תאוריות קיומיות על החיים והמוות, רווי בז'סטות תיאטראליות. השניים דמוות קומיות טראגיות מחפשים את האושר שלהם, לעיתים במקומות בו הוא מפנה להם את עורפו.

הסרט, שאינו אחיד בקצב שלו ומתנדנד בין חיוניות והומור לבין רגעים מיותרים של עודף בעיסוקים צדדיים, הוא בהחלט תופעה מרעננת בנוף ההולך ומתאחה מסביב למקשה אחת, דומה מידי, של מיינסטרים משמים בקולנוע שלנו. ככזה הוא חידוש בהחלט מרענן.

שורה לסיכום : עוד סרט ראשון, מרנין של יוצר לא מוכר המציע קולנוע רענן ותוסס שאולי יפיח חיים בשנה המיגעת שעברנו בקולנוע המקומי.